Sunday, July 15, 2007

חוויות בשפה העברית














תוכנית הימים שלנו כאן די קבועה קמים בבוקר מתלבטים אם ליסוע במונית לבית הספר או ללכת 10 דקות ברגל












האמת שעד לפני יומיים לא ידענו שהמרחק לבית הספר הוא כל כך קרוב




במונית זמן הנסיעה קרוב ל10 דקות לכן לא שיערנו שאפשר ללכת לשם ברגל דרך מדרחוב שיקצר .
לאחר הלימודים ב12 בצהרים שוב אותה התלבטות שנגמרת בעירית ואני חוזרות במונית והבנים הולכים ברגל.





ב1 בערך לעירית יש קאליגראפיה




בדרך חזרה אנחנו רואים את ספרית הרחוב




ויש עוד ספר בפינה ממול



כן, כאן מקובל להסתפר ברחוב









ופוגשים את הגברות שמשחקות קלפים בגינה כנראה יש להם את ההתלבטות אצל מי לשחק כך

שגינה ציבורית פותר את הענין



ואת הטיול היומי לסופר מרקט שבכל פעם אנחנו מבטיחים לעצמינו שהפעם יש לנו אוכל לפחות לשבוע -אבל בדרך כלל זה לא קורה



חוזרים עושים ש.ב. בסינית הולכים לעשות קצת התעמלות




בודקים אם משהו התחדש במקרר או במטבח


ואז

בטי המבשלת מגיעה לבשל ארוחת ערב ושוב מגלים ששכחנו לקנות עוד כמה דברים בסופר


אודי הולך לתקוונטנדו וארוחת ערב מוכנה





ככה נראה יום רגיל אבל האמת שאף יום לא דומה למשנהו כל יום יש לנו חוויות חדשות





בשבת האחרונה אודי חלה כאבי אוזנים וגרון ביום ראשון אבי לקח אותו לרופא "שמדבר אנגלית"בבית חולים אבל על כך אבי יכתוב







שלמה אני ועירית נסענו לטיול תיירים -היו לנו רגשות אשמה שאנחנו משאירים את אודי ואבי בבית אבל לא היתה אפשרות ביטול





הטיול היה לפאבל ביצ "חוף האבנים" בתרגום חופשי





כשהגענו לשם





חשבתי שהגעתי בטעות למקסיקו ללוס קאבוס רק כשראיתי את כל הסינים שמסביבי הסתבר לי שאנחנו עדיין בסין





המשכנו לאיזה מקדש סיני שבו תולים סרטי בקשות על עץ די הזכיר לי קברי צזיקים להבדיל אבל מה לעשות זה נראה אותו הדבר. הבדל של סרטים כתומים מצעיפים צבעונים









ביקרנו בגן אבנים מאד מיוחד עם קניונים צרים


היה לנו קצת קשה למצוא את היציאה אבל בעזרת חוש הכיוון של עירית -מצאנו


משם המשכנו למוזיאון שעווה ,מוזיאון אבנים ומדליות כשישבתי רגע לנוח התאספה סביבי קבוצת ילדים סינים שלא האמינה למראה עיניה -אישה לא מלוכסנת בצבע לבן

אחד הילדים ממש נעץ בי עינים כלא מאמין וכשאמרתי להם בסינית שאני מארה"ב בכלל הייתי כוכבת קולנוע

משם המשכנו למטווח- נחמד לנסות את זה פעם

מוזר שזה דווקא בסינית

ומשם












-למגרש הגולף שלהם שנראה דומה למגרש הגולף בלה הוי-ה שלנו קיבלנו 3 כדורי גולף

להכות -כן אני משחקת גולף בסין בגשם

בסיום ה"משחק" אבי טילפן לומר שסוף סוף הוא יצר קשר עם ד"ר פרנסקי ואודי צריך לקחת אנטיביוטיקה אחרת

תודה סט על התשובה המהירה -חבל שהפעם אתה לא יכול לקפוץ אלינו לראות מה קורה.

לסיום צפינו במופע אקרובטי סיני עם עוד הרבה סינים שמחאו כפים על כל תזוזה של השחקנים

זהו טיול התיירים שלנו שהיה בקלות יכול להיות בכל מקום אחר בעולם רק עם תיירים אחרים קצת פחות מלוכסנים
אם תרצו יש עוד תמונות מהיום
בבלוג הבא

חושבת עליכם תמיד












מיכל